פוסט החגים שלי התחיל בחנוכה, חג המאור, החג היחיד שלא נקשרו בו זיכרונות קשים, בו מאור היה ״בריא״ בסוף הפרוטוקול שלפני חזרת החיה השנואה, זו שעוד צובטת לי בלב, זאת שנקברה הכי קרוב מכולנו איתו, זו שבקשתי מד"ר ק' להוציא לו בניתוח, כשהוא בא לנחם בחדר בו שכב הבודהה שלי, ללא נשימה, "כי עכשיו זה לא יסכן אותו "אמרתי לו, כי הבטחתי שאני אוציא אותה מהילד הטהור שלי. החג בו לא היה תא סרטני חי הוא התא הראשון של פוסט החגים שלי בפייסבוק.