הרגע הזה שהשכן בן השש מסתכל על הגלשן שלי, שמונח דרך קבע בחצר:
״נו מתי תגלשי כבר?״ 
ואני מחייכת אליו ולא מספרת לו שבבטן הגלשן יש ציורים,

שבןבן ומאורי עשו בשיעור גלישה דמיוני עם צמר-גפן כקצף, 
שבפעם הראשונה שמאור גלש עליו והאחרונה שלי,

ירד גשם והיתה קשת ענקית בשמים,

ומאור היה בבטן שלי.
ורק אומרת לו שמספיק לי להסתכל על הגלשן זרוק שם כדי להכנס לסוואל מטורף.

קטע ממאור גולש בי-ם, כשהדמיון עולה על כל מציאות. 
https://www.youtube.com/watch…