שעת לילה מאוחרת... ואני ערה.. שוב..

מאז שהלכת לעולם אחר..-ההתמודדות עבורי קשה.. הימים לא אותם ימים והלילות לא אותם הלילות..

אני זוכרת שעוד מתקופתי בבית החולים שניידר, שמעתי את שמך- " מאור זוסמן" אבל דאז, הייתי 'רגל אחת בחוץ' ועברתי לתל השומר לשנת השירות שלי...

בתחילת השנה, זיגזגתם קצת בין בי"ח תה"ש לבין איכילוב...חיפשתם כנראה את הטיפול הטוב ביותר.. בסופו של דבר- היכרנו! ומאז ההיכרות הזו התעמקה והפכה לחברות ואהבה של ממש...

 

עדינותך וחיוך מאוד התבלטו

פניך הכובשות את כולם מיגנטו.

רצית שברוגע ושלווה- חבריך ינקטו.

ובד בבד, שהשמחה והצהלה בכולם ישלטו.

 

במשחקים ותוכניות טלוויזיה- היית אלוף!

אהבתך למיקי מאוס וחבריו הייתה דבר שקוף!

קניתי לך את הפיג'מה לחורף כדי שתחמם לך את הגוף J

והכנתי לך את הבובה עם הכרית -שנעימה לליטוף..

בתוכניותיהם המשכילות של דורה ודייגו היינו צופים בחירוף

אפילו בטלוויזיה קטנה שקשה הייתה הצפייה בה באופן  רצוף..

 

באשפוז הארוך, בקומה השנייה

צבענו בצבעי הגואש ועשינו ממש ערובוביה

ולפתע פצחת בשיר ובזמרה

בשינוי פריטים- אך זו הייתה רק נגיעה...

וכך פיתחנו את כישורי הצביעה

תוך למידה של צבעי היסוד בכיף ומנגינה..

"באמצע היום, הצבע הלבן פגש ברחוב את הצבע הכתום...."

 

 

 

 

בתחומי הטכנולוגיה התעלת על כולם,

משחקים ואפליקציות באייפון..ובאייפד-גם.

לצייר על הלוח מגע בחדר צחוק זה הכי כיף בעולם,

ולצפות יחד סרטי 'פוקויו' -זה ממש מושלם..

 

מאוריק -היית ילד מאוד חכם,

מוכשר וגיבור שתמיד תמיד נלחם.

גם כשכאב לך, לא היה נוח...קר או חם,

התגברת בעוז והמשכת להיות חייכן.

אני יכולה להמשיך עוד שעות ולחרוז חרוזים.. אך זה ייקח הרבה זמן.. לא נגמרות לי המילים..

 

מאוריק היקר שלי,

אני זוכרת כמעט כל פרט ופרט שחווינו יחד.. ממש עד היסוד.                                                             

את אלמו,דורה ,דייגו, מיקי מאוס וכל הדמויות שכ"כ אהבת..                                                                 

אני זוכרת שקניתי לך תיק של אלמו והשתדלתי שיהיה קטן קטן..-פיצי פיצי..-כמו שאהבת..                   

אני זוכרת את מדבקת הדייגו שהדבקת על הכיסוי של האייפון שלי בצד הפנימי וכסוג של אחווה מוסכמת בלתי מוסברת -תמיד בדקת שהיא נשארת שם.. שלא הורדתי..ובאמת לא הורדתי! היינו צופים בטלוויזיה בתוכניות של דייגו ודורה והיינו לומדים דברים חדשים.. מילים באנגלית.. על הגמלים במדבר.. ואם כבר תוכניות.. אהבת את יובל המבולבל וגילי בא לבקר..                                                       

לא אשכח שסיפרת לי בגאווה על שלוש עוגות היומולדת..כמובן תוך נתינת מקום של כבוד לעוגת המיקי-מאוס במכון...הכנתי לך מיקי מאוס שמחזיק כרית, קניתי פיג'מה של מיקי והשתדלתי בכל מאודי לשמח אותך- כמה שאפשר..                                                                                                        

החל מאותו הערב שצפינו במשחקייה בדיסק שהבאתם מהבית של 'מעשה בחמישה בלונים, אהבנו לצפות בזה יחד ובמקביל לנפח בלונים ע"פ הסיפור..לעבוד עם פלסטלינה על פי הסיפור... אהבת מאוד  לצפות ב'פוקויו'..    

מאורי, היית ילד נבון וחוקר.. אהבת לשאול הרבה, לקבל תשובות ולהבין...היו לנו משפטים משלנו, שירים שאהבנו.. ' אני מצחיק כמו יובל המבולבל ואת מצחיקה כמו דייגו'..אהבנו את השיר "האמצע היום הצבע ....התבלבלולולו...." באופן מיוחד..  כשלא רצית לאכול- חשבנו יחד על דרכים מעניינות שיגרמו לך לאכול את הסלמון / האבודקו/ המנגו/ הרביולי ושאר הדברים שאהבת.. נעזרנו באלכס האריה ובחתול תעלול וזה הפך לחוויה מצחיקה...                                                                               

בערב הראשון של המחנה- הגעתם מאוחר..ולא היית עייף! ושחקנו יחד בחדר שלכם עם הבובות המניאטוריות של החיות ועם הגולות.. והיה כיף.. לא שמנו לב שהזמן עובר...                                              

הייתה לך חשיבה יצירתית מאוד.. הצעת שנפתח יחד מסעדה אדומה("כי אמא אוהבת צבע אדום".).. והרכבנו תפריט שלם הכולל מנה ראשונה, עיקרית וקינוח שכולם מאכלים בצבע אדום.. במבה אדומה,תות, קטשופ, ארטיק תות-בננה-מנגו ועוד.. השתדלתי תמיד לזרום איתך באותו כיוון המחשבה.. הכנו כדורי שוקולד כשבאתי לבקר אותך בבית שלך בת"א.. וכמובן שמה שתפש את תשומת ליבך היו הסוכריות הקטנטנות שדלית אותן אחת אחת.. J אהבת לשחק באייפד במשחק של הפיצות והמאפים, במשחקים של לימוד המילים, במשחק שמנקים את הילד/ה ומכבסים את הבגדים.. באייפון שלי אהבת את המשחק שמכינים קרח וגלידות.. ואת המשחק של הפיצות..אהבת לדפדף בתמונות ולהיזכר יחד באירועים.. מושיקו!!! באחד הימים,ראית תמונה שלך אצלי באייפון וקראנו לך מושיקו וזה היה כ" מצחיק וחמוד!                                                                                                        כשביקרתי אותך בסלואן-קטרינג, בניו יורק, היו רגעים כייפים ומצחיקים...הכנו עץ דקל לכבוד ראש השנה ותלינו על ענפיו רימונים.. הכנו שעון עם אוטובוס שתלינו על הקיר..שיחקנו עם כובעים סינים.. הכנו כרטיס שנה טובה לאמא ואבא.. קראנו את הסיפור של 'דירה להשכיר' וניסינו להינות ממה שאפשר.. והגיעו גם ימים קשים.. ימים כאובים.. סבלת..ועדיין נלחמת! בכל כוחותייך.. יצאנו לסופר שאהבת..עם עגלת הקניות הקטנה.. הלכנו לסנטרל פארק (לפני המרפא הסיני עם המדבקות ) והשטנו את הסירה הלבנה.. עד שהותשת ונרדמת.. אבל כ"כ רצית.. ונלחמת!!!!

אמרת לי מספר פעמים בתמימות ובכנות " אני אוהב אותך".. ואני אומרת לך מאוריק יקר- אני אוהבת אותך!! מאוד מאוד.. אני לא תמיד מחצינה רגשות.. אולי כי אני נבוכה.. אך  אני מאוד מאוד כואבת את לכתך..  אתה יודע את זה..

אני מצטערת מעומק ליבי אם לא תמיד הייתי שם מספיק בשבילך, אם עצבנתי אותך או לא הבנתי אותך..

אני מתגעגעת אלייך!! תנוח על משכבך מאורי.. טוב לך ואתה לא סובל.

באהבה,הדסה גרמן.